את אישיותך המופלאה הכרתי יותר דרך סיפורים כי היינו מתראים בעיקר באירועים משפחתיים. אך יודעת אני כי עבור אימך היית חלום שהתגשם עבור אביך, נחל איתן שללא הרף זורם עבור אחיך היקרים, נתיב ישר ללא מכשולים ועבור כל שאר הסובבים אותך, פרח מוגן שאין עוד

אני לא ממש יודעת איך זה קרה דווקא היום, אבל משהו בי ממש רוצה לכתוב לך. אני מנסה שלא לכתוב ולכן גם לא שמעת ממני כאן עד היום, עכשיו אני גם מבינה למה… קשה לי עומר, קשה לי כ"כ שבכל ערב שאני חושבת עלייך, ובכל

שלום לך ילד בכור שלי היום ה-19/7/2006 לא צריך לכתוב את התאריך הזה בשום מקום. היום הזה חקוק על העורק הראשי. העורק הקרוע שאיכשהו ממשיך לפעום. היום יצאתי מהבית לטיול שנתי. הטיול הראשון שלי לאחר שנה. בינינו, מה זה יום ומה זאת שנה ומה הם