הי מתוק, היום יצאתי מהקניון עם עמית והוא ראה אופנוע בכביש, התרגש ואמר שכשהוא יהיה גדול הוא יקנה אחד כזה. ומצאתי את עצמי אוחזת חזק בידו הקטנה ואוסרת עליו לחשוב על זה אפילו,תגובתו:" אבל אמא אני כבר יהיה גדול" . אז איך אפשר להסביר לילד

הי אחיין יפה, כל-כך מוזר ולא מתעכל כל מה שקורה כאן. אני מוצאת את עצמי נכנסת לאתר הזה כמה פעמים ביום. בודקת מי הדליק נר, מגדילה שוב ושוב את התמונות. ולא ממש יודעת איך קרה לנו האסון הנורא . יש לך כל-כך הרבה חברים. וחברים

עומר שלי, חשבתי שהכאב הזה יהיה קל יותר. אתה יודע …הרי אומרים שהזמן מרפה. הלב שלי שבור ולא ממש מתרפה. עוד מעט יהיה חודש לפטירתך, החודש הכי ארוך בחיים שלי. כתבתי לך כ"כ הרבה מכתבים. כמעט כל יום…כל פעם שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ… אתה החיוך