עומרי היקר, חלפו שנתיים מאז מותך… אני מוצאת את עצמי חושבת למה זה קרה דווקא לך?! אתה נמצא במחשבותיי…
עומר בחור משכמו ומעלה.יפה תואר.שנקטף בטרם עת.בתאונת פגע וברח.כמה העולם הזה הפסיד בלכתו מאיתנו.תהי נשמתך צרורה בין החיים.אוהבים תמיד
אהוב שלנו הלכת ולא תשוב באופן פתאומי וחזק מנשוא השארת אחריך לבבות שבורים וכואבים אבל עדיין אוהבים כל כך. תנצבה
אני מצטערת שלא הכרתי אותך אך מהסיפורים וממבט עינייך אפשר לראות את הטוב היושר והחמימות שכל כך אהבת את כולם נזכור אותך לעד
אהוב יקר… לא עצרתי אפילו לראות כמה זה עולה לי…לאהוב אותך עלה לי ביוקר…החשיבות שלך בחיים שלי המשמעות הניתנת לכל מילה וכל הערה מביאה אותי להארה אחרת…ההקרבה והסובלנות וגם הסבלנות שעומדים תמיד בכל כך הרבה מבחנים ודרכם אנחנו מגלים את הבסיס העמוק של היחסיים שלנו
כל בוקר אני חולפת על פניך בנסיעה שקטה ואתה מצטרף ובא איתי ליום העבודה. כל בוקר אני שבה רואה את אור עיניך ואתה אינך,אתה אינך. כל יום אני שומעת איזה שיר שאתה ודאי היית מייד מגביר ורוקד ורוקד ומחייך, כל יום אני עסוקה כאילו לא
פשוט נמאס לי להתעורר לימים חסרי משמעות… לאיכס עומר פשוט איכסה… אף אחד לא באמת יכול להבין…מה אני מרגישה …"אל תשאלי מה שעובר עלי…" פשוט לא לשאול כי נמאס לנסות להסביר ואין…אין איך לבטא את הכאב הנוראי הזה …המחשבות שלא עוזבות אותי ולא מרפות…והכל חסר