אין יום שעובר מבלי שנחשוב עליך.מבלי שנתחרט על הזמן שלא בילינו איתך, דיברנו איתך ואו סתם היינו איתך. אתה חסר ובגדול אהוב.
מקלידה בעבודה את התאריך של היום,נכנסת לאתר ורואה שפיספסתי את יום ההולדת של האחיין הענק,האהוב שתמיד נזכור ולא נשכח לעולם.
עומר היקר היית לי חבר ואח אני לעולם לא אשכח את הרגעים שעברנו ביחד . התמונות שלך רצות לי בראש יום יום אוהב אותך אח
לילד הכי טוב בעולם. הביישן. לא אשכח אותך לעולם.עד שאני אגיע אליך באהבהגדולה סבתא ממי
אהובי! איך אני יכול לדבר עליך בזמן עבר והרי רק לפני כמה ימים ראיתי אותך. ישבנו ביחד דיברנו שתינו צחקנו ונהננו מהחיים ביחד. אחי…. ככה היית מציג אותי בפני אנשים, זה אח שלי היית אומר וככה באמת אני מרגיש. ביום שלישי ה-19/7/05 בשעה 22:00 משהו
עומר שלי, חשבתי שהכאב הזה יהיה קל יותר. אתה יודע …הרי אומרים שהזמן מרפה. הלב שלי שבור ולא ממש מתרפה. עוד מעט יהיה חודש לפטירתך, החודש הכי ארוך בחיים שלי. כתבתי לך כ"כ הרבה מכתבים. כמעט כל יום…כל פעם שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ… אתה החיוך
הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר