תגיד לי איך לעצור את הדמעות, תגיד לי אפה יש עולם אחר לחיות, יהי זכרך ברוך
אם רק היית יודע כמה אתה חסר , כמה אנשים עוד מדברים עלייך וכמה אתה מעלה חיוך לאנשים עד היום , מתגעגעים החברים הכואבים…
עומר אהוב,אתמול ביקרתי אצלך,ישבתי על הספסל שהיה מיותם וזיכרונות ילדותך הציפו אותי,חבלשלא זכיתי ליותר זיכרונות מבגרותך.
בן דוד יקר, כאב בלעדיך בחג, אני יודע שהיית שם, אוהב אותך ומתגעגע לחגים שלנו כל הנכדים ביחד. השמר מוקף במלאכים.
לעומר שלי בקיומך ואהבתך יצרתי עולם מושלם. מה יפית ומה נעמת בחור כארזים. כולך טוב שמתיך כחותם על ליבי.על זרועי עזה כמוות האהבה. רשפיה רישפי אש. שלהבתיה. מים רבים לא יכבו את האהבה. ונהרות לא ישטפוה. והיום……… ביקשתי את שאהבה נפשי. בקשתיו ולא מצאתיו. אחזתיו
פשוט נמאס לי להתעורר לימים חסרי משמעות… לאיכס עומר פשוט איכסה… אף אחד לא באמת יכול להבין…מה אני מרגישה …"אל תשאלי מה שעובר עלי…" פשוט לא לשאול כי נמאס לנסות להסביר ואין…אין איך לבטא את הכאב הנוראי הזה …המחשבות שלא עוזבות אותי ולא מרפות…והכל חסר
קיבלנו את הבשורה המרה שטיילנו בארה"ב. אוהו כמה קשה היתה השהייה והמשך הבילוי, כמה רצינו לחבק את ההורים ולהיות איתם. זה היה כמו חלום ועדיין החלום ממשיך ואי אפשר להתעורר למציאות כל כך קשה. לראות את ההורים במצב כזה, מנסים עד כמה שאפשר לחזק לחבק