שלום לך ילד בכור שלי היום ה-19/7/2006 לא צריך לכתוב את התאריך הזה בשום מקום. היום הזה חקוק על העורק הראשי. העורק הקרוע שאיכשהו ממשיך לפעום. היום יצאתי מהבית לטיול שנתי. הטיול הראשון שלי לאחר שנה. בינינו, מה זה יום ומה זאת שנה ומה הם

וואו עומר….אני בתדהמה מוחלטת….זה חוסר אונים…שאין איך לברוח מימנו!!! היתה לאמא יום הולדת…עברנו את זה…. עברו החגים….היה זוועה עברנו גם את זה … היום יום הנישואין של אבא ואמא…נראה איך נעבור את זה??? "נעבור את זה" שמחות מהולות בעצב עמוק.. ת'ראה כמה החיים חזקים …לא

בס"ד כל רגע שנשאר – זכרון ישן וכל מה שנשכח עם השנים או שכבר עבר האם תזכור אותם האם תדע? אתה שם בכולם. כל מכתב שלא נכתב כל שנאמר בכל סימן אשר נגלה אלי ואומר אותך הבוקר שעולה, עלה נושר, ירח בחלון. מכל האהבות שיש