עומר..אי אפשר להאמין ובטח שלא לעכל . תגן עלינו מלמעלה כמו שאתה יודע. אוהבת כ"כ וממש מתגעגעת
עומר..אי אפשר להאמין ובטח שלא לעכל . תגן עלינו מלמעלה כמו שאתה יודע. אוהבת כ"כ וממש מתגעגעת
נכון שממש התרחקנו אחרי התיכון אבל תמיד לראות אותך ואת החיוך הענקי שלך עשה לי כיף בלב עומר אהוב יקר שישמרו עליך המלאכים..
כי החיים והמות חד הם כמו הנהר והים,שהם אחד המחשבות לא מרפות,הגעגועים,התמונות,הפיספוסים , אבל תמיד בליבי בנישמתי .
איזה פיספוס…פיספסת עומר…מורצ'וק התגייס…החייל הכי חתיך בצה"ל… היה לך משפט ביום ראשון…כן על התאונה…אבל אתה בטח יודע…אמא לקחה תמונה שלך איתה… אני התחלתי לעבוד בהרצליה פיתוח…לא רחוק מימך…זאת אומרת מהמיזוארי…היה יכול להיות נחמד …תמיד צחקת עלי שאני רודפת אחריך…לאן שאתה הולך אני באה…. עברתי אחריך
הי מתוק, ילד של אהבה. הפתיח הזה לא מניח לי ואין אחר שמתאים יותר. אני קוראת את מה שכותבים לך כולם, כבר מילאו שני עמודים. ואני בטוחה שיש עוד מאות מתבים שאנשים שאוהבים אותך כותבים בלב מבלי לפרסם זאת כאן. שנה בדיוק עברה מאז שהצטלמת
היי עומר, אז זו שוב אני.. המון זמן לא נכנסתי לכאן. אפשר לומר שפשוט לא רציתי. לא רציתי לקרוא עוד עליך,לראות אותך…אתה יודע, זה פשוט מקשה נורא.. זה מחזיר אחורה ואני לא מתמודדת עם זה כ"כ טוב. הייתי במיזוארי יום ראשון, מקום מקסים..אם רק היית