כל פעם אני קורא וזה תמיד קצר , רק 120 תווים מקצים לנו בשבילך וזה אף פעם לא מספיק , קשה לנו בלעדייך אנחנו מתגעגעים החברים
כל פעם אני קורא וזה תמיד קצר , רק 120 תווים מקצים לנו בשבילך וזה אף פעם לא מספיק , קשה לנו בלעדייך אנחנו מתגעגעים החברים
כי החיים והמות חד הם כמו הנהר והים,שהם אחד המחשבות לא מרפות,הגעגועים,התמונות,הפיספוסים , אבל תמיד בליבי בנישמתי .
עומר מתגעגעת וחושבת כל הזמן נראה כאילו הכל עצר ואין למה לחכות הלוואי שהיה אפשר לחזורבזמן ולתת לך חיבוק חזק אני מברכת את המשפחה שלך כל הזמן בהדלקת נרות ביום שישי ומבקשת רחמים משמים על נשמתך האהובה ועל אמא שלך כי אין אין אהבה כמו
דבר כ"כ עצוב.. לא חשבתי שיקרה דווקא לי ..ככה פתאום..בלי התראה מוקדמת עזבת אותנו ועלית לשמים. תמיד אהבתי אותך. רוצה שאגלה לך סוד?אתה מהאנשים שיותר אהבתי.שיהיה הרבה יותר קשה לשכוח. כשחזרתי מהעבודה בקייטנה, אבא אמר לי- "קרה דבר עצוב,קשה.עומר היה מעורב בתאונה קשה עם האופנוע".
אני יודע שהיית שם, וקצת קשה לך לתת לנו סימן מוחשי… אבל זה בסדר, כי הרגשתי ואני יודע! אני הכי זוכר בחגים עם המשפחה, שהיינו יושבים בשולחן והיתה מגיעה הצלחת הגשה של הקוסקוס… ואז היינו צוחקים שבמקום להוריד לך לצלחת, פשוט תשאיר את הצלחת הגשה