דברים שרצינו לומר לעומר

בס"ד עומר יקר. השעה 5 בבוקר..עוד כמה שעות כבר יהיה אפשר להגיד שעברו שבועיים..אבל עדיין..עדיין יש כל כך הרבה דברים לספר לך..כל כך הרבה דברים שרצים בראש…אי אפשר להפסיק אותם, אולי בגלל זה החלטתי לכתוב שוב..גם בשעה כזו..הפעם לכתוב אליך. אני זוכר את הכיף האחרון

עומר.עומרי.עומרי.עומרי.ייייייי זה לא משתנה .זה לא נותן מנוח לאמהות זה בכל יום כמו לבה שמתפרצת .הר געש. ילדים חייבים להשאר בחיים. פתאום החיים על פניי האדמה אחרים………………….. להתגעגע.לרצות.להתגעגע ולרצות רק אותך עומרי.רק אותך לעולם עד יומי…אחכה לך וזה יהיה היום הכי מאושר בחיים שלי ןשלך

שמעתי את השיר וחשבתי עלייך (אידית) ועל עומר אז רציתי לחלוק איתך את השיר ופשוט… לזכור! ———– בחור יפה כל כך בין מלאכים הלך לו אל מרום ובדממה נשמע קול זעקת אימו, ליבנו דום כנפיים הוא פרש ועף לתוך חלום אל אלוקיי מרום הגיע בן

לעומר שלי בקיומך ואהבתך יצרתי עולם מושלם. מה יפית ומה נעמת בחור כארזים. כולך טוב שמתיך כחותם על ליבי.על זרועי עזה כמוות האהבה. רשפיה רישפי אש. שלהבתיה. מים רבים לא יכבו את האהבה. ונהרות לא ישטפוה. והיום……… ביקשתי את שאהבה נפשי. בקשתיו ולא מצאתיו. אחזתיו

הזמן עובר ואתה חסר הזמן עובר ואתה לא חוזר זה קשה וכואב וצובט כל בוקר בלב והדמעות שוב זולגות על הבטון מתנפצות עם כל חיוך או הנאה עם כל שמחה או בכלל הרגשה יש עכשיו עצב זה אמיתי אבל אני מסרב להאמין איפה אתה איש

שומרת על קשר / סוזן-שוש בן- עזרא אין מנין לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך יען כי הוגה אני בך יומם וליל

היי עומר יקר, לפני מספר חודשים יוני הייתה באילת ובאה אליי למשרד לומר לי שהיא רוצה שניפגש ובאמת שרציתי להיפגש פשוט לא יצא… כל כך יפה היא נהייתה, איך טיפחת אותה ודאגת לה תמיד! לפעמים אני חושבת לי שאולי המצב היה שונה שהיינו הולכים כשהיינו

כולם כאן עומר נפגשים מדי פעם אבל היהלום של המשפחה הדבר הנוצץ והמדהים אבד פעמיים עומר אתה אבידה קשה מאוד לנו הקרובים החברים המשפחה המלוכדת כל כך שרק יכולים לקנא בה עכשיו מגיע החג המצחיק הזה שאמא שלך ורק שלך היתה מצליחה לעשות ממנו את

עומר נשמה! למרות התקופה הקצרה יחסית שהכרנו גם כשהיינו בקשר וגם סתם כשהיינו ח'ברה יחד עם עוזי,ברק,מעיין,אביחי,חן ושרון וכמובן אתה ויסלחו לי אנשים נוספים שאולי לא הזכרתי את שמם. כל התקופה של הסלסה, אני חייבת להודות שזו הייתה אחת התקופות היותר מהנות וכיפיות שהיו לי

בס"ד בנדודדדההההההה שנים לא דיברתי איתך…או אולי אני בכלל מדבר לעצמי…אבל מה אכפת לי העיקר שאני מרגיש שאני מדבר איתךךך.. תקשיב לי רגע… כבר 4 חודשים…4 חודשים שלמים אני מבקש ממך תבוא בחלום תתקשר (הפלאפון תמיד זמין!) משהו רק תיצור קשר כי אני כ"כ מתגעגע….בעצם

היי עומר לא היתי ביום חמישי. לא הייתי. באמת שהרגשתי אותך בתוך תוכי, ראיתי בראשי את הבכי של אמא שלך, את החיוך העצוב של יוני ואת המבט המתוק של מור שמזכיר לי כל כך חזק את קיומך. עומר מיום ליום אני חשה יותר ויותר קרובה

בס"ד מסתכל לשמים ושוב נפשי בוכה בבדידות שוקע ליבי הלך איתך חיוך נדם לפתע שמחת חיים כבר מתה כי לא תשוב יותר לכאן חיוך נדם לפתע שמחת חיים כבר מתה את הכוכב כיסה ענן מלאכים בוכים ונובלים פרחים החיים שלי נקטף ללא סיבה מלאכים בוכים

אז…מה קורה? מתכוון למתוח אותנו עוד קצת…או תעשה הפתעה ותחזור לשנה החדשה???? נו….עומר….נו כבר….בוא!!!!!!!! שנה שעברה חגגנו בייחד….מה אתה אומר…עוד לא??? טוב….סבלנות…הרבה סבלנות….הסבלנות אמורה להשתלם לא???!!! אולי לא????……זה הזמן הזה….השלב הזה שאנחנו נכנסים אליו….שעולות המחשבות …הרגעים הקטנים…הפיצפונים….של לא…אתה פשוט לא…חיי יותר….מת!!! ואז….לברוח…מהר…חזרה למציאות הנפרדת שבניתי…שבה

כל בוקר אני חולפת על פניך בנסיעה שקטה ואתה מצטרף ובא איתי ליום העבודה. כל בוקר אני שבה רואה את אור עיניך ואתה אינך,אתה אינך. כל יום אני שומעת איזה שיר שאתה ודאי היית מייד מגביר ורוקד ורוקד ומחייך, כל יום אני עסוקה כאילו לא

אני ושב במשרד,כולם כבר הלכו. בתל אביב יורד ברד שלפעמים הופך לגשם ושוב לברד.אני מחכה שירגע קצת ואז אלך הביתה ובנתיים אני באתר שלך קורא עם תה וסיגריה את הדברים היפים,המרגשים,הקשים והנשפכים שכל החברים והמשפחה כותבים לך ועליך ואחד לשני.קצת מוזר איך דרכך כולם מחוברים.מחוברים

"ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו, משהו מת בנו ומשהו נשאר איתו." כגודל ההפתעה גודל הכאב, כאב עצום למשפחתנו בשמי ובשם המשפחה כולה אנו משתתפים מעומק הלב בצער הגדול על אובדן יקר מכל. מי ייתן ולא תדעו עוד צער, שהשם ינחם אתכם אמן! זיכרונות לאחר צאתו

הי אחיין יפה, כל-כך מוזר ולא מתעכל כל מה שקורה כאן. אני מוצאת את עצמי נכנסת לאתר הזה כמה פעמים ביום. בודקת מי הדליק נר, מגדילה שוב ושוב את התמונות. ולא ממש יודעת איך קרה לנו האסון הנורא . יש לך כל-כך הרבה חברים. וחברים

עומר מתגעגעת וחושבת כל הזמן נראה כאילו הכל עצר ואין למה לחכות הלוואי שהיה אפשר לחזורבזמן ולתת לך חיבוק חזק אני מברכת את המשפחה שלך כל הזמן בהדלקת נרות ביום שישי ומבקשת רחמים משמים על נשמתך האהובה ועל אמא שלך כי אין אין אהבה כמו