מתוק שלי, מדהים איך היום כמו אז אני רצה אליך כשיש לי בעיות או אני סתם עצובה. אז אולי אתה לא פה פיזית יותר אבל אתה איתנו בכל רמה אחרת… עברו להם החודשיים הכי איטיים וקשים שהיו לי בחיים… אפשר לומר שהוצאת אותי חזקה יותר

עומר מתגעגעת וחושבת כל הזמן נראה כאילו הכל עצר ואין למה לחכות הלוואי שהיה אפשר לחזורבזמן ולתת לך חיבוק חזק אני מברכת את המשפחה שלך כל הזמן בהדלקת נרות ביום שישי ומבקשת רחמים משמים על נשמתך האהובה ועל אמא שלך כי אין אין אהבה כמו

הזמן עובר ואתה חסר הזמן עובר ואתה לא חוזר זה קשה וכואב וצובט כל בוקר בלב והדמעות שוב זולגות על הבטון מתנפצות עם כל חיוך או הנאה עם כל שמחה או בכלל הרגשה יש עכשיו עצב זה אמיתי אבל אני מסרב להאמין איפה אתה איש