עומר מתגעגעת וחושבת כל הזמן נראה כאילו הכל עצר ואין למה לחכות הלוואי שהיה אפשר לחזורבזמן ולתת לך חיבוק חזק אני מברכת את המשפחה שלך כל הזמן בהדלקת נרות ביום שישי ומבקשת רחמים משמים על נשמתך האהובה ועל אמא שלך כי אין אין אהבה כמו של אמא ועוד כמו אמא שלך תנצב"ה אמן.
לעומר, המון זמן לא הייתי פה ,באתר הזה שלך … האמתי הוא לא כ"כ שלך הוא של כל מי שאהב והכיר אותך. אז הרבה זמן לא ביקרתי פה וגם לא אותך בחלקה… ושלרגע לא תחשוב ששכחתי כי פשוט אי אפשר. אני חושבת שלפעמים אולי הייתי
היי עומר, ניסיתי לחמוק מהצורך לכתוב לך ועליך באתר למרות שאני מקבל וקורא את כל מה שכולם בוכים לך כאן. אבל קראתי את מה שאמא שלך כתבה ב 3 לנובמבר 2005 והיא ציטטה מתוך "שיר השירים". ואני רוצה מאד לענות לה בשיר אחר ובחרתי לעשות
היום יש לי יום הולדת, אני מתגעגע לבן דוד הגדול שלי שיצא לי להכיר מקרוב רק בגיל 22 שגרנו באילת. אני זוכר שביום ההולדת שלך ה-22 באת אליי לדירה בבית אורן ישבנו ודיברנו בחוץ על העבודה והלימודים, אחרי חצי שעה שדיברנו מישהי התקשרה אלייך להגיד
הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר