ליר כהן
בנדוד

סוף הדרך בלעדיך

ליר כהן
בנדוד

בס"ד

סוף הדרך בלעדיך
מה נשאר לי בעולם?
הדמעות חמות עדיין
הן לא מים הן כמו דם

אלוקים אינך רואה כל מה שעלי עובר.?
אלוקים אנא רחם!
שלח מלאך שירחם!
כבד, כבד עליי!

לא לא לא אתנחם אלוקים
לא לא לא אנא רחם אלוקים
איך קולי נשבר
והכל נגמר לי
איך הלכת?איך עזבת אותי?
איך הלכת?איך עזבת אותי?

סוף הלילה בלעדיך
לא תדע נפשי שינה
והלב רוצה אליך
נשמתי עוד מתענה

לא רואה לא שומע
מי זה בא ומי הלך
את הדלת לא פותח
מסתגר באפילה
כבד, כבד עליי!

לא לא לא אתנחם אלוקים
לא לא לא אנא רחם אלוקים
איך קולי נשבר
והכל נגמר לי
איך הלכת?איך עזבת אותי?
איך הלכת?איך עזבת אותי?

עומר אחשלי גיבור, אתמול הייתה לי יומולדת, שמחתי עם החברים שלי, אבל יותר מכל חשבתי על התאריך…
אתמול- י"ב בתשרי, 3 חודשים עבריים…
מחר- 17.10, 3 חודשים לועזיים…
תקופת החגים בצל האירוע הטראגי שאולי ירדוף אותנו כל החיים..לפחות את רובם…ורק מחפשים איך להתגבר ולא מצליחים….
פתאום מוזר לי כל הקטע הזה..אני רואה אופנוע ומיד אתה עולה בדימיון…אני רואה או שומע על תאונה ומיד נחרד…

כבד, כבד עליי!

רק רציתי להגיד שאני מתגעגע אחי ואתה מוזמן לבקר בחלום תמיד גם אם אני באמצע חלום אחר אתה יכול להתפרץ זה רק יעשה אותי שמח….
יאללה עפתי להתארגן יש היום משחק בטדי של ביתר נגד בני סחנין תאחל לנו בהצלחה ונדבר כבר יאללה ביי אחי דבר איתי כבר אוהב אותך!!

נ.ב.
תזכור שלא באת להגיד מזל טוב!

שוב…

הנה שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עליך הדברים הכי קטנים מזכירים לי אותך לא חשבתי שככה תחסר… לא הייתי חלק מחיי קודם עכשיו אתה חלק נכבד עכשיו אתה במחשבות של הבוקר, במחשבות באמצע יום עבודה כמו עכשיו ולפעמים, גם כשאין לי שליטה אתה מופיע

המשך קריאה

אהוב יקר שהלך ולא ישוב עוד לעולם…

כל כך עצוב… כל כך מר…מה אומרים למשפחה כל כך נהדרת שטיפחה אדם כה מקסים שכבר איננו עוד בחיים בינינו. התקופה שלי איתך עומר הייתה מדהימה..עבדנו יחד בבר 1 באילת, הניצוץ בעיניים נדלק עוד מהערב הראשון שבו נפגשנו ומאותו היום ולחודשיים הבאים לא יכולנו שלא

המשך קריאה

עומר…שוב זה אני.

בס"ד עומר יקר. השעה 5 בבוקר..עוד כמה שעות כבר יהיה אפשר להגיד שעברו שבועיים..אבל עדיין..עדיין יש כל כך הרבה דברים לספר לך..כל כך הרבה דברים שרצים בראש…אי אפשר להפסיק אותם, אולי בגלל זה החלטתי לכתוב שוב..גם בשעה כזו..הפעם לכתוב אליך. אני זוכר את הכיף האחרון

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה