לעומר
היי עומר, אז זו שוב אני.. המון זמן לא נכנסתי לכאן. אפשר לומר שפשוט לא רציתי. לא רציתי לקרוא עוד עליך,לראות אותך…אתה יודע, זה פשוט מקשה נורא.. זה מחזיר אחורה ואני לא מתמודדת עם זה כ"כ טוב. הייתי במיזוארי יום ראשון, מקום מקסים..אם רק היית
בתוך
אני כל יום נמצאת באתר הזה אולי אפילו כמה שעות ובוהה בתמונות שלך וכל יום מחדש כל-כך קשה לי להאמין שאתה לא כאן יותר .. עומר, הגעגועים אליך גוברים עם כל יום שעובר..כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע,כל חיוך,כל חיבוק ,כל בר,כל ברמן,כל אופנוע כל
עומר יקר
קיבלנו את הבשורה המרה שטיילנו בארה"ב. אוהו כמה קשה היתה השהייה והמשך הבילוי, כמה רצינו לחבק את ההורים ולהיות איתם. זה היה כמו חלום ועדיין החלום ממשיך ואי אפשר להתעורר למציאות כל כך קשה. לראות את ההורים במצב כזה, מנסים עד כמה שאפשר לחזק לחבק