עידית אוחנון
אמא

אמא

עידית אוחנון
אמא

קראתי וקראתי נגעתם לי בלב כי הבן שלי עומר הוא נשמה תאומה שלי
ידעתי והכרתי את כולכם דרכו או עימו ואתם כותבים דברים מדויקים
דברי אמת בלי תוספות וקישוטים שמוסיפים לאנשים מתים
אני מצטערת שלא הספקתי למנוע את המפולת התהומית הכבדה גם בשביל
כולכם אני גם יודעת שעומר אוהב את כולכם באמת גדולה ומעולם לא שמעתי
ממנו לשון הרע או רכילות קטנה אני אמא שלו גם אני קבלתי את החיוכים
הצנועים שניכנסים ישר ללב ונותנים הרגשה כאילו את בעצמך מלכת העולם
והחיבוקים אותם חיבוקים עים עוצמה הגודל העולמי הזה האהבה הרוך והעדינות
כן אני יודעת היטב על מה אתם כותבים כמעת שלושה חודשים מאמינה לא מאמינה
אין מה לעשות אני עדיין מחכה שיחזור ואיך אתם יכולים לעזור לי
רק בזה שתמשיכו לכתוב ותעשו דברים בשביל עצמכם ותזכרו שהכי חשוב
בחיים זה להשאר בחיים החיים עצמם

10.1.2006

אני ושב במשרד,כולם כבר הלכו. בתל אביב יורד ברד שלפעמים הופך לגשם ושוב לברד.אני מחכה שירגע קצת ואז אלך הביתה ובנתיים אני באתר שלך קורא עם תה וסיגריה את הדברים היפים,המרגשים,הקשים והנשפכים שכל החברים והמשפחה כותבים לך ועליך ואחד לשני.קצת מוזר איך דרכך כולם מחוברים.מחוברים

המשך קריאה

שנה?!

היי עומר לא היתי ביום חמישי. לא הייתי. באמת שהרגשתי אותך בתוך תוכי, ראיתי בראשי את הבכי של אמא שלך, את החיוך העצוב של יוני ואת המבט המתוק של מור שמזכיר לי כל כך חזק את קיומך. עומר מיום ליום אני חשה יותר ויותר קרובה

המשך קריאה

היהלום שאבד

כולם כאן עומר נפגשים מדי פעם אבל היהלום של המשפחה הדבר הנוצץ והמדהים אבד פעמיים עומר אתה אבידה קשה מאוד לנו הקרובים החברים המשפחה המלוכדת כל כך שרק יכולים לקנא בה עכשיו מגיע החג המצחיק הזה שאמא שלך ורק שלך היתה מצליחה לעשות ממנו את

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה