בס"ד
בנדודד…מה ניינים?אתה עוד קורא מה אני כותב לך?
גם אם אתה לא איתנו תמיד תהיה חלק מאיתנו…אז אני יודע שאתה קורא את זה…
וואללה מדי פעם כשאני כותב תמיד אחרי שאני כותב אני נזכר בעוד משהו שרציתי לכתוב..אז אני ימשיך לכתוב…גם כדי לשמור איתך על קשר לבדוק שהכל טוב וגם לספר לך מה הולך פה…ממה להתחיל?יש כל כך הרבה…
אתה יודע?כל פעם שאני רוצה לכתוב לך..אני עומד להיכנס לאתר, כבר נמצא עם הסמן על האתר ואז אומר לעצמי…"עזוב נו…תן לעצמך לעכל את זה עוד יום עוד יומיים ואז תכתוב לו" אבל לעכל לא נראה לי שאני מסוגל..אז אני עובר לוואן או לאיזה אתר של ביתר…לפעמים גם לאתרים של מוזיקה…קשה להיכנס לפה ולא לחזור 30 ומשהו יום אחורה…אף אחד לא באמת רוצה לדעת כמה ימים בדיוק עברו או לספור אותם…
יוני שאלה אותי השבוע כשביקרנו אותך בבית העלמין (הייתי קצת רחוק ממך אולי בגלל זה לא קיבלתי יחס…אחרי הכל אני כהן אסור לי להתקרב אליך יותר מדי)- "אתה מבין את זה?"…עניתי לה- "לא יודע"…בפנים אבל אני יודע שהתשובה היא "לא!פשוט לא!"..אי אפשר להבין את מה שקרה…קשה שלא לחשוב עליך בכל שניה פנויה שהראש לא חושב על דבר אחר..הגוף לא מעכל…אומרים שהזמן עושה את שלו…עד עכשיו זה לא משנה לי הרבה וזה כבר איזה חודש וחצי…אבל לך תדע נצטרך לחכות עוד ועוד ועוד…
לאחרונה ניגנתי המון את השיר- wish you were here של פינק פלויד…קשה לשיר אותו בלי דמעות בעיניים…לחשוב על משמעות המילים האלו…כל אחד מאיתנו אומר לעצמו היום- how i wish he was here….
בכלל מאז מה שקרה אני לא מצליח לנגן שירים שמחים…או רועשים….אם הם לא עצובים אז הם שירים שקטים…או סתם שירי אהבה במזרחית…אבל אף פעם לא משהו של הרבה רעש…
נחש מה?שוב זה קרה לי…שוב היו לי בראש המון דברים לספר לך ואני שוכח אותם אחרי שאני מתחיל לכתוב….אבל שמע…אני עוד אכתוב לך כמה שיותר…אחרי הכל אתה בן דוד שלי לא?
מה חוצמזה?כיף שם למעלה?אני בטוח שאתה נהנה לך שם…אבל הבעסה זה שאנחנו צריכים להתפלל שלא לפגוש אותך שם חו"ח אלא רק שתחזור אלינו שזה כנראה לא יקרה…אבל אלוהים גדול….בתפילת עמידה בבית הכנסת יש קטע- "ברוך אתה השם מחיה המתים"…קשה שלא לחשוב עליך כשאני אומר את השורה הזאת כל יום שישי…
לא יודע מה איתך…אני בעד לעודד קצת…אז בוא נחשוב ביחד על זה שיש דברים שלפחות הרוווחת מזה שעזבת אותנו…פגשת את סבא מרדכי זצ"ל…וכמו שאומרים רמי וריטה- "שתישאר צעיר לנצח"…אז אתה תהיה צעיר לנצח….איך פתאום השיר המרגש והשמח הזה הופך לעצוב כשחושבים עליךךךך….
אני אשאל בפעם האחרונה..אם לא תענה תשובה כלשהי כנראה שאין תשובה כזאת…-
למה?למה הלכת?במה זה עזר לך?עזבת הורים מקסימים שכל אחד היה רוצה כאלה…עזבת אח ואחות שקשה להגיד שאין דבר כזה להיות מושלם כשחושבים עליהם…עזבת משפחה שלמה וגדולה ואוהבת (חח ככה זה במרוקו יותר ילדים יותר טוב וכמה שיותר מהר)…עזבת המון חברים..(וחברות)…ומה זה נתן לך?
טוב עכשיו מתחיל הקטע של הדמעות אז אני אסיים…גם צריך לישון יש לי ביומיים הקרובים הרבה דברים לעשות…אה זה מזכיר לי…ביום ראשון…רק תשגיח שהכל הולך בסדר עם ביתר סבבה?יש להם משחק חשוב אני הולך לעודד אותם…ביקשתי את זה גם מהבורא עוד נראה כמה הוא יתחשב…אוף אני לא מצליח לסיים…טוב זהו אני חייב לישוןןן לא יכול יותר אני אמשיך לכתוב בהזדמנות ולהסתכל עליך במשך שעות..
אוהב אותךך הכי בעולם!
ליר
