השדרן ברדיו קרא לזה קיטש'-לשיר שם טוני ברקסטון….קיטש' קיטש' הפסקתי לינשום באותו הרגע וכמעט פרצתי בבכי במשרד..אז הכרחתי את עצמי לינשום עמוק וניפנפתי עם הידים בתיקווה שיפסק..והתחלתי ליכתוב.
אני מתגעגעת אליך ממש ממש מתגעגעת שפשוט קשה לי להסביר כמה.
הייתי די רגוע עד אותו הרגע וחשבתי מה יש לי לעשות ולא עשיתי,מוזר לי,חסר לי משהו לעשות היום,זאת התחושה היום יומית שהינה זה סימן שהתעצמה לה עוד-אתה חסר לי,חסר לי ואני רוצה לישמוע את קולך כאן ועכשיו כל כך רוצה!!! מאוד רוצה!!!
תחושה של אובדן ואני אבודה בלעדיך וואי עומר כמה שאני אוהבת אותך ומתגעגעת נורא אני רוצה לחלוק איתך את כל מה שקורה לי ורוצה לישמוע ולראות מה איתך?לאן התקדמנו ולאן הגענו…ולאן החיים הובילו אותנו..
אני אוחזת במחשבה ובידיעה שאתה לומד ועובד ונהנה ומבלה ומחר תגיע כי היית מאוד עסוק עד עכשיו…עברו רק כמה ימים מאז שנפגשנו,התחבקנו,צחקנו כמה צחקנו..אני רוצה לצחוק איתך..בוא תצחק קצת על החבר שלי הרבה זמן לא עשית את זה …
תלמד אותי עוד משהו שאני עדין לא יודעת ..תראה לי כמה אתה אוהב אותי בדרכך המיוחדת ,תאיר לי את היום את הבית את החלום שהכל חוזר לקדמותו ואפילו טוב יותר, איתך זה הכי טוב…בוא אני אוהבת אותך ולא עוצמת עין בלי לחשוב עליך ולדמיין את פניך ואת חזותך הגדולה ומלאת החיים והעוצמה..
לא יכול להיות פשוט קשה להיות..