יושבים אצל דודו ואוכלים מכל טוב
אבל אתה לא יושב שם עם הכבדים ולוגם מכוס היין שלך
אוכלים אצל נני על האש
אבל אתה לא עם לירון ועמירם מנפנף שם בחוץ
יש לך מקום קבע כאן ואף אחד לא ממלא אותו
אין מישהו, או איך להשלים את החסר
נוכחות מלאה שאי אפשר לפספס או לשכוח
היית ממלא נפח עצום
אבל עכשיו נותר רק ריק
נותרה רק תמונה של אדם גדול עם חיוך רחב
בס"ד עומר…כל כך התגעגעתי..המון זמן לא ביקרתי פה….למרות רצון- כוח פשוט לא היה לי. רבות הפעמים שביקשו ממני להעלות את מה שקראתי באזכרה של 11 חודשים ללכתך- לאתר הזה. אולי התעצלתי, אולי לא היה לי כוח אבל שמרתי טוב טוב את מה שקראתי והנה זה
היי עומרי.. היום התעוררתי עם משקל כבר בלב…. זה מתחיל נעים אבל לאט לאט אני מרגישה נחנקת… בעוד חודש ו 6 ימים אני מתחתנת… אתמול בחרנו טבעות…הייתה בחירה ממש יפה… סגרנו צלם…הכל כמעט מוכן… ועכשיו לעבור על רשימת המוזמנים…ומי נכנס קודם לכיוון החופה…איזה שיר בוחרים!?!?
כולם כאן עומר נפגשים מדי פעם אבל היהלום של המשפחה הדבר הנוצץ והמדהים אבד פעמיים עומר אתה אבידה קשה מאוד לנו הקרובים החברים המשפחה המלוכדת כל כך שרק יכולים לקנא בה עכשיו מגיע החג המצחיק הזה שאמא שלך ורק שלך היתה מצליחה לעשות ממנו את
הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר