היי עומרי.. נעשה לי מוזר לכתוב באתר הזה אבל יותר מוזר לי לדבר לקבר שלך אז החלטתי לכתוב בכל זאת ולספר לך של השבוע האחרון שלי. במוצ"ש ירדתי לאילת..כן לבית שלנו שגרנו ביחד בתקופה הכי יפה בחיים שלי נראה היה שגם בשלך. הגעתי ונכנסתי לוילה

"אני סולחת עכשיו על כל השינויים על כל הדמעות ימים אבודים אני יודעת עכשיו זה גם בגללי והרבה זמן עבר התשמע קולי..?" זה מרגיש כמו נצח ומרגיש כאילו רק אתמול…. לפעמים אני תוהה אם בכלל היית קיים??? אני כותבת לך ושומעת בחוץ ילדה צורחת עומר

לפני חודש בדיוק חגגת איתי בתחילתו של פרק חדש בחיי-בחתונתי, רואים אותך רוקד איתי בקלטת הוידאו, כשנכנסת לאולם קראתי מיד לצלם, שיעשה לנו תמונה יחד מרוב געגועים לרגעי הילדות הקרובים שלנו. היית בין הבודדים שהצתלמתי איתם לבד כאילו היתה זו הוראה מהשמיים-…."זוהי תמונתכם האחרונה, פגישתכם