מורן דהאן

"לפעמים נדמה לי שאני נעזבתי ואתה זה שמוגן"

מורן דהאן

25.9.05
עברו כבר חודשיים ושבוע וזה נראה כמו נצח.אירוני שהנצח הוא המקום שאתה נמצא בו עכשיו.
אני מסתכלת על הקבר שלך ולא מאמינה..אני רוצה להזכר בקול שלך לשמוע את הצחוק שלך ולא מצליחה..אני קוראת את המילים שכתבת לי יום לפני שנהרגת.רק אלוהים יודע כמה אני רוצה לחזור ליום הזה..להיות איתך,להרגיש אותך,מרוב שהכל הזוי אני חושבת שהכל חלום
אבל..זה לא! כתבת לי :"תשמרי על עצמך ועכשיו זה לא רק בשבילך". למה התכוונת??
חיוך של ילד
לפעמים נדמה לי שאני נעזבתי -ואתה זה שמוגן
לפעמים אני חושבת שאתה נשארת -כשהלכתי מכאן
לפעמים נדמה לי שאתה מציאות -ואני זה החלום
מרגישה לפעמים שאתה באויר ואני רוצה לנשום.לנשום
חיוך של ילד בחלומות שיטפון של זכרונות
והמבול עליי ממשיך לרדת
אתה ציירת את הקשת.! מה נשאר?
נותרו לי רק צבעי האש- עד שנפגש.
לפעמים אני עייפה-עייפה מידי
מראות רבים ראו עיניי.
לפעמים אני פוחדת שאתה -אתה זה שבוכה עכשיו עליי.-בוכה עליי
חיוך של ילד..

בודדה כל כך בלעדייך.

אהוב יקר שהלך ולא ישוב עוד לעולם…

כל כך עצוב… כל כך מר…מה אומרים למשפחה כל כך נהדרת שטיפחה אדם כה מקסים שכבר איננו עוד בחיים בינינו. התקופה שלי איתך עומר הייתה מדהימה..עבדנו יחד בבר 1 באילת, הניצוץ בעיניים נדלק עוד מהערב הראשון שבו נפגשנו ומאותו היום ולחודשיים הבאים לא יכולנו שלא

המשך קריאה

תמיד איתך

אני מוצאת את עצמי כל הזמן סתם פותחת את האתר וקוראת עליך עוד קצת… זה דיי מעניין שאפילו אלו שלא היו הכי קרובים כ"כ הושפעו ממך,מהאישיות ,הבנאדם. אתה יודע איך זה שאחרי שמישהו מת הרגשות אליו מתעצמים כפליים… תמיד אתה בחרטות שאולי זה יכל להגמר

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה