נראה כאילו אתמול ראיתי את פניך ,אמרת לי כמה אתה גאה והלכתי.
אם רק ידעתי אז מה שאני יודעת היום.
הייתי מחזיקה אותך חזק…
אין דבר שאני רוצה יותר מלשמוע את קולך
אני רוצה לקרוא לך ואני יודעת שלא תענה.
אני מצטערת על כל דבר שיכלתי לעשות ולא עשיתי.
זה כ"כ קשה להפרד שזה נוגע אליך.
אתה חושב שתעיתי? תעזור לי להבין?
אתה מסתכל למטה עליי? אתה גאה במה שאני?
רק עוד צאנס אחת להביט בעיניך ושתחזיר לי מבט….
אם היה לי רק עוד יום אחד .
אוהבת,
בס"ד בקשר לכותרת ( "חייב לכתוב לך שוב" ) אני בטוח שזה לא מפריע לך אלא רק משמח אותך..סתם איזה שבועיים או יותר לא דיברנו….. אני שומע לי עכשיו דיסק של עמיר בניון (צרוב..חח..) עם עוד כמה מזרחית יפים ופתאום אני שומע את עמיר בניון
היי עומרי.. נעשה לי מוזר לכתוב באתר הזה אבל יותר מוזר לי לדבר לקבר שלך אז החלטתי לכתוב בכל זאת ולספר לך של השבוע האחרון שלי. במוצ"ש ירדתי לאילת..כן לבית שלנו שגרנו ביחד בתקופה הכי יפה בחיים שלי נראה היה שגם בשלך. הגעתי ונכנסתי לוילה
25.9.05 עברו כבר חודשיים ושבוע וזה נראה כמו נצח.אירוני שהנצח הוא המקום שאתה נמצא בו עכשיו. אני מסתכלת על הקבר שלך ולא מאמינה..אני רוצה להזכר בקול שלך לשמוע את הצחוק שלך ולא מצליחה..אני קוראת את המילים שכתבת לי יום לפני שנהרגת.רק אלוהים יודע כמה אני
הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר