עוד לא הקלדתי את שמך בחיפוש האתרים, וכבר עיניי מתמלאות דמעות. אתה חסר כל כך, וחסרונך לא מובן, לא נקלט. אתה מבין?
לצערי,לא הספקתי להכיר אותך. אתה מצטייר כאדם יקר, אהוב ונערץ ע"י הסובבים אותך.תודה שהסבת לאחותי אושר. תנוח על משכבך בשלום!
עומר היום אנחנו זוכרים את הגיבורים שלנו. תמיד אזכור אותך כגיבור שלי. אוהב ומתגעגע המון.
בס"ד חצי שנה ויום…כמעט שאני לא שם לב איך הזמן טס…כאילו רוצה לגרום לי לשכוח אותך בזה שהוא עובר מהר…אבל לא שוכח לעולם… שמעתי עכשיו שיר שריגש אותי…של אבי גואטה ודורון עג'אמי..תקשיב למילים- עפות השעות חולפים הימים, יודע עתה הימים לא קלים. סמל שכמוך, מביט
בס"ד אחי…שמע…הדמעות אולי נגמרו (לגבי זה אני גם לא כל כך בטוח דרך אגב)…אולי נגמרו הצמרמורות בכל שיר עצוב (כמו זה שכתבתי לך בפעם האחרונה שדיברנו…בעצם שאני דיברתי…אתה לא דיברת..לצערי) או בכל פעם שאני רואה אופנוע עובר בכביש…או אפילו את המשפחה שלך…עד עכשיו היו הרבה
אני יודע שהיית שם, וקצת קשה לך לתת לנו סימן מוחשי… אבל זה בסדר, כי הרגשתי ואני יודע! אני הכי זוכר בחגים עם המשפחה, שהיינו יושבים בשולחן והיתה מגיעה הצלחת הגשה של הקוסקוס… ואז היינו צוחקים שבמקום להוריד לך לצלחת, פשוט תשאיר את הצלחת הגשה