אהובי! איך אני יכול לדבר עליך בזמן עבר והרי רק לפני כמה ימים ראיתי אותך. ישבנו ביחד דיברנו שתינו צחקנו ונהננו מהחיים ביחד. אחי…. ככה היית מציג אותי בפני אנשים, זה אח שלי היית אומר וככה באמת אני מרגיש. ביום שלישי ה-19/7/05 בשעה 22:00 משהו

נראה כאילו אתמול ראיתי את פניך ,אמרת לי כמה אתה גאה והלכתי. אם רק ידעתי אז מה שאני יודעת היום. הייתי מחזיקה אותך חזק… אין דבר שאני רוצה יותר מלשמוע את קולך אני רוצה לקרוא לך ואני יודעת שלא תענה. אני מצטערת על כל דבר

אני לא ממש יודעת איך זה קרה דווקא היום, אבל משהו בי ממש רוצה לכתוב לך. אני מנסה שלא לכתוב ולכן גם לא שמעת ממני כאן עד היום, עכשיו אני גם מבינה למה… קשה לי עומר, קשה לי כ"כ שבכל ערב שאני חושבת עלייך, ובכל