כל כך עצוב… כל כך מר…מה אומרים למשפחה כל כך נהדרת שטיפחה אדם כה מקסים שכבר איננו עוד בחיים בינינו. התקופה שלי איתך עומר הייתה מדהימה..עבדנו יחד בבר 1 באילת, הניצוץ בעיניים נדלק עוד מהערב הראשון שבו נפגשנו ומאותו היום ולחודשיים הבאים לא יכולנו שלא

השדרן ברדיו קרא לזה קיטש'-לשיר שם טוני ברקסטון….קיטש' קיטש' הפסקתי לינשום באותו הרגע וכמעט פרצתי בבכי במשרד..אז הכרחתי את עצמי לינשום עמוק וניפנפתי עם הידים בתיקווה שיפסק..והתחלתי ליכתוב. אני מתגעגעת אליך ממש ממש מתגעגעת שפשוט קשה לי להסביר כמה. הייתי די רגוע עד אותו הרגע

עומר בני היקר.בשבילי הזמן עמד מלכת. חייך וחיי עברו יחד תמיד במחשבות, בלב ובנשמה. בכל צעד ליוונו אחד את השני, תמכנו ועודדנו בתקשורת טובה והמון אהבה לאורך כל הדרך. אני, אבא שלך, גאה בך כבן, כחבר, כשותף לחיים ולדרך. אתה חסר לי מאוד בכל דקה,