כל פעם אני קורא וזה תמיד קצר , רק 120 תווים מקצים לנו בשבילך וזה אף פעם לא מספיק , קשה לנו בלעדייך אנחנו מתגעגעים החברים
כל פעם אני קורא וזה תמיד קצר , רק 120 תווים מקצים לנו בשבילך וזה אף פעם לא מספיק , קשה לנו בלעדייך אנחנו מתגעגעים החברים
עומרי היקר, חלפו שנתיים מאז מותך… אני מוצאת את עצמי חושבת למה זה קרה דווקא לך?! אתה נמצא במחשבותיי…
עומר יקר קצת שייכת וקצת לא ,אבל המון מילים נאמרו אלייך בלב שרק אתה יכול לשמוע. היית ולעולם תיהיה נשמה נדירה. איתך
וואו עומר….אני בתדהמה מוחלטת….זה חוסר אונים…שאין איך לברוח מימנו!!! היתה לאמא יום הולדת…עברנו את זה…. עברו החגים….היה זוועה עברנו גם את זה … היום יום הנישואין של אבא ואמא…נראה איך נעבור את זה??? "נעבור את זה" שמחות מהולות בעצב עמוק.. ת'ראה כמה החיים חזקים …לא
הלוואי יהיה בי כח עוד מעט הלוואי יהיה בי כח לא להשבר כאן למולך הלוואי יהיה בי כח לא ליפול על ברכי מכובד אהבה הלוואי יהיו עיורות עיני כל זמן שתשאר שלא אראה את פניך, שלא אושיט ידי ללטף עוד מעט…או שם לאט אפצע את
עומר מתגעגעת וחושבת כל הזמן נראה כאילו הכל עצר ואין למה לחכות הלוואי שהיה אפשר לחזורבזמן ולתת לך חיבוק חזק אני מברכת את המשפחה שלך כל הזמן בהדלקת נרות ביום שישי ומבקשת רחמים משמים על נשמתך האהובה ועל אמא שלך כי אין אין אהבה כמו