הידיעה המרה אודות פטירתך הפתאומית, תפסה אותנו כרעם ביום בהיר במהלך טיול בארה"ב. נשמתי נעתקה וגרוני נחנק ולמרות השעה המאוחרת בארץ, בלב כבד וכואב התקשרתי לעדית אמך ולרפי אביך. המילים הראשונות שיצאו מפי היו "למה דוקא עומר"? איזה אסון נורא. אני לא קולטת את זה.

בס"ד בנדודד…מה ניינים?אתה עוד קורא מה אני כותב לך? גם אם אתה לא איתנו תמיד תהיה חלק מאיתנו…אז אני יודע שאתה קורא את זה… וואללה מדי פעם כשאני כותב תמיד אחרי שאני כותב אני נזכר בעוד משהו שרציתי לכתוב..אז אני ימשיך לכתוב…גם כדי לשמור איתך

עומר , היום ה- 18/5/06 זהו יום ההולדת שלך ה-25 , אך המציאות לא נותנת לך לגדול ועצוב לי כל כך … שנינו בני מזל שור והרי שמזל זה מתאפיין בהרבה קשיחות ועקשנות אז תתעקש עומר תתעקש לחזור, כי אנחנו מתגעגעים המון ,אתה חסר פה