אני לא ממש יודעת איך זה קרה דווקא היום, אבל משהו בי ממש רוצה לכתוב לך. אני מנסה שלא לכתוב ולכן גם לא שמעת ממני כאן עד היום, עכשיו אני גם מבינה למה… קשה לי עומר, קשה לי כ"כ שבכל ערב שאני חושבת עלייך, ובכל

עומר נשמה! למרות התקופה הקצרה יחסית שהכרנו גם כשהיינו בקשר וגם סתם כשהיינו ח'ברה יחד עם עוזי,ברק,מעיין,אביחי,חן ושרון וכמובן אתה ויסלחו לי אנשים נוספים שאולי לא הזכרתי את שמם. כל התקופה של הסלסה, אני חייבת להודות שזו הייתה אחת התקופות היותר מהנות וכיפיות שהיו לי

עומר, יוני שלחה סמס לתזכר על הפגישה השנתית שלנו ליד האפרסק מהשייש שליד הספסל שמתחת לעץ. מכל נקודות המפגש שהכרתי זאת הכי סוריאליסטית. הרבה אלמנטים צבעוניים של צבע וטבע ומשפחה רחבה, מזג אויר נעים שלפני שקיעה קיצית, שעת בין ערביים רומנטית,קירבה ואהבה…וכל הדברים היפים האלה