היי עומר לא היתי ביום חמישי. לא הייתי. באמת שהרגשתי אותך בתוך תוכי, ראיתי בראשי את הבכי של אמא שלך, את החיוך העצוב של יוני ואת המבט המתוק של מור שמזכיר לי כל כך חזק את קיומך. עומר מיום ליום אני חשה יותר ויותר קרובה

עומר מתגעגעת וחושבת כל הזמן נראה כאילו הכל עצר ואין למה לחכות הלוואי שהיה אפשר לחזורבזמן ולתת לך חיבוק חזק אני מברכת את המשפחה שלך כל הזמן בהדלקת נרות ביום שישי ומבקשת רחמים משמים על נשמתך האהובה ועל אמא שלך כי אין אין אהבה כמו

יושבים אצל דודו ואוכלים מכל טוב אבל אתה לא יושב שם עם הכבדים ולוגם מכוס היין שלך אוכלים אצל נני על האש אבל אתה לא עם לירון ועמירם מנפנף שם בחוץ יש לך מקום קבע כאן ואף אחד לא ממלא אותו אין מישהו, או איך