כל כך עצוב… כל כך מר…מה אומרים למשפחה כל כך נהדרת שטיפחה אדם כה מקסים שכבר איננו עוד בחיים בינינו. התקופה שלי איתך עומר הייתה מדהימה..עבדנו יחד בבר 1 באילת, הניצוץ בעיניים נדלק עוד מהערב הראשון שבו נפגשנו ומאותו היום ולחודשיים הבאים לא יכולנו שלא

אני לא ממש יודעת איך זה קרה דווקא היום, אבל משהו בי ממש רוצה לכתוב לך. אני מנסה שלא לכתוב ולכן גם לא שמעת ממני כאן עד היום, עכשיו אני גם מבינה למה… קשה לי עומר, קשה לי כ"כ שבכל ערב שאני חושבת עלייך, ובכל

היי עומר, ניסיתי לחמוק מהצורך לכתוב לך ועליך באתר למרות שאני מקבל וקורא את כל מה שכולם בוכים לך כאן. אבל קראתי את מה שאמא שלך כתבה ב 3 לנובמבר 2005 והיא ציטטה מתוך "שיר השירים". ואני רוצה מאד לענות לה בשיר אחר ובחרתי לעשות