היום ומחר נוכל לשים על עצמנו מסכות של שמחים, בשאר השנה לא מצליחים להעמיד פנים. תחת המסיכה אף אחד לא יזהה את הדמעות.
היום ומחר נוכל לשים על עצמנו מסכות של שמחים, בשאר השנה לא מצליחים להעמיד פנים. תחת המסיכה אף אחד לא יזהה את הדמעות.
אז…מה קורה? מתכוון למתוח אותנו עוד קצת…או תעשה הפתעה ותחזור לשנה החדשה???? נו….עומר….נו כבר….בוא!!!!!!!! שנה שעברה חגגנו בייחד….מה אתה אומר…עוד לא??? טוב….סבלנות…הרבה סבלנות….הסבלנות אמורה להשתלם לא???!!! אולי לא????……זה הזמן הזה….השלב הזה שאנחנו נכנסים אליו….שעולות המחשבות …הרגעים הקטנים…הפיצפונים….של לא…אתה פשוט לא…חיי יותר….מת!!! ואז….לברוח…מהר…חזרה למציאות הנפרדת שבניתי…שבה
לעומר שלי בקיומך ואהבתך יצרתי עולם מושלם. מה יפית ומה נעמת בחור כארזים. כולך טוב שמתיך כחותם על ליבי.על זרועי עזה כמוות האהבה. רשפיה רישפי אש. שלהבתיה. מים רבים לא יכבו את האהבה. ונהרות לא ישטפוה. והיום……… ביקשתי את שאהבה נפשי. בקשתיו ולא מצאתיו. אחזתיו
כל בוקר אני חולפת על פניך בנסיעה שקטה ואתה מצטרף ובא איתי ליום העבודה. כל בוקר אני שבה רואה את אור עיניך ואתה אינך,אתה אינך. כל יום אני שומעת איזה שיר שאתה ודאי היית מייד מגביר ורוקד ורוקד ומחייך, כל יום אני עסוקה כאילו לא