היי עומר לא היתי ביום חמישי. לא הייתי. באמת שהרגשתי אותך בתוך תוכי, ראיתי בראשי את הבכי של אמא שלך, את החיוך העצוב של יוני ואת המבט המתוק של מור שמזכיר לי כל כך חזק את קיומך. עומר מיום ליום אני חשה יותר ויותר קרובה

הי מתוק, ילד של אהבה. הפתיח הזה לא מניח לי ואין אחר שמתאים יותר. אני קוראת את מה שכותבים לך כולם, כבר מילאו שני עמודים. ואני בטוחה שיש עוד מאות מתבים שאנשים שאוהבים אותך כותבים בלב מבלי לפרסם זאת כאן. שנה בדיוק עברה מאז שהצטלמת

בס"ד סוף הדרך בלעדיך מה נשאר לי בעולם? הדמעות חמות עדיין הן לא מים הן כמו דם אלוקים אינך רואה כל מה שעלי עובר.? אלוקים אנא רחם! שלח מלאך שירחם! כבד, כבד עליי! לא לא לא אתנחם אלוקים לא לא לא אנא רחם אלוקים איך